וינוגרד: ראש הממשלה אחראי! על רה"מ מוטלת האחריות העליונה והכוללת! !

ההחלטה על היציאה למלחמה וההחלטות שהתקבלו בהמשך התקבלו במהירות וללא בחינה עמוקה של זירת המערכה. ראש הממשלה הוא האחראי על היציאה למלחמה ללא תוכנית שעובדה היטב. הוא אחראי לכך שהמטרות לא נקבעו בבהירות ובזהירות. כל אלה מצטרפים לכשל חמור הנוגע לאי הפעלת שיקול דעת, אחריות וזהירות". "אנו קובעים כי ההחלטות בתחילת המערכה (מהחלטת הממשלה לאשר תגובה רחבה בעקבות החטיפה ועד לנאום רה"מ בכנסת בו הוצגו הפעולה ויעדיה, נ"ח) ודרך קבלתן לקו בכשלים חמורים ביתר. עיקר האחריות מוטלת על רה"מ, על שר הביטחון ועל הרמטכ"ל הקודם.

לשלושתם היתה תרומה אישית מכרעת להחלטות אלו ולאופן קבלתן. עם זאת, לאחריות לכשלים הללו, ובעיקר לתנאי הרקע היו גם שותפים רבים אחרים". לדברי וינוגרד, "ההחלטה להגיב בתגובה צבאית מיידית וחריפה לא התבססה על תוכנית מפורטת, שביסודה עיון מדוקדק במרכיבים של הזירה הלבנונית.

ניתן היה ללמוד ממאפיינים אלו כי היכולת להשיג הישגים היתה מוגבלת וכי תגובה צבאית תביא לפגיעה בעורף שלא הוכן כנדרש". "לא נשקלה כל קשת האפשרויות המלאה, לרבות השאלה אם נכון להמשיך במדיניות ההבלגה או לשלב צעדים מדיניים עם צעדים צבאיים, או היערכות צבאית ללא צעדים צבאיים מדיניים, על מנת לשמור בידי ישראל את מלוא אפשרויות התגובה. בכך היתה חולשה בחשיבה האסטרטגית".

על רה"מ מוטלת האחריות העליונה והכוללת לדברי וינוגרד, "על ראש הממשלה מוטלת האחריות העליונה והכוללת על החלטות ממשלתו ופעולת הצבא. אחריותו נובעת הן מתפקידו והן מהתנהלותו, שהרי הוא שיזם והוביל בפועל את ההחלטות, גיבש את עמדתו בלי מחשבה שנייה, בלי חלופות ובלי דרישה לחלופות. הוא פעל כך ללא היוועצות מסודרת עם אחרים, למרות חוסר ניסיונו בעניינים אלו ובלי לבחון ספקות שהועלו כבר לפני ההחלטה הראשונה".

 "רה"מ אחראי לכך שהמטרות לא נקבעו בבהירות ובזהירות וכי לא נבחן היחס בין היעדים למהלכים שננקטו להשגתם. היתה לו תרומה אישית לייעדם השאפתניים. הוא לא עידכן את תוכניתו גם לאחר שהתברר כי הנחות היסוד אינן מעשיות ואינן מתממשות. כל אלו מצטרפים לכשל חמור הנוגע להפעלת שיקול דעת אחריות וזהירות".

 ברמה המדינית-ביטחונית-אסטרטגית - היעדרה של תפיסת ביטחון מעודכנת היתה באחריות ממשלות ישראל כולן. "תרומה לכשלים היתה גם בחולשת עבודת המטה בנושאים המדיניים ביטחוניים. זה היה המצב גם אצל ראשי הממשלה לשעבר שלא עמדו על שיפורן במשך השנים. ההנהגה הנוכחית לא פעלה כדי לפצות על החוסר הזה. מליאת הממשלה לא מילאה את תפקידה לא ביררה ולא תבעה לספק מענה לשאלות ולספקות ונתנה יד לתגובה מיידית שלא נבדקה לעומקה, מתוך הסתמכות יתר לא מוצדקת על מקבלי ההחלטות". לדבריו, "צה"ל לא היה מוכן למלחמה, בין השאר כי בחלק מהדרג המדיני והצבאי התגבשה המחשבה כי עידן המלחמה עבר.

היו שסברו כי לישראל יש את הכלים המתאימים על מנת להשיב למי שיאיים עליה. רווחה ההנחה כי ישראל עצמה לא תצא עוד למלחמה יזומה וכי אתגרי כוחות היבשה יהיו סכסוכים בעצימות נמוכה. על פי ניתוח כזה, לא היה צורך להתכונן למלחמה ולא היה צורך לעדכן את תפישת הביטחון של ישראל".

   01.05.07 מאת מזל מועלם, עמירם ברקת ושירות הארץ