חתמו עכשיו על עצומת המילואמניקים והאזרחים והצטרפו לפעילות.

שחקו במשחק התירוצים של אהוד ברק והפיצו אותו לחבריכם.

ביחד ננצח!

ראש הממשלה אהוד אולמרט ביקש מרשויות החוק לחקור ולהמשיך בעבודתן הטובה והן אכן ממשיכות. ערוץ 10 חשף (5.2.07) כי משרד מבקר המדינה שוקל לפתוח בחקירה נגד אולמרט בחשד שפעל להעברת כספים בלתי חוקית בתקופת כהונתו כשר התמ"ת.

מחקירת מבקר המדינה עולה כי בעל מפעל פטריות בגליל בבעלותו של ריימונד בן שושן הידוע גם כפעיל ליכוד, ביקש מענק ממרכז ההשקעות הכפוף למשרד התמ"ת.

על פי החשד, אולמרט התערב כדי לסייע לבן שושן, שבמהלך שבע שנים זכה למענק של 7.5 מיליון שקל.

בתגובה לפרסום מסר ריימונד בן שושן כי כל הסיפור מופרך מן היסוד. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "צר לנו על הדלפה נוספת ממשרד המבקר שאין לה כל שחר".

• במשטרה נערכים לחקירת אולמרט
• במערכת הפוליטית כבר נערכים לבחירות
• אולמרט נמנע מלהגיב על החקירה נגדו

בסוף השבוע שעבר, בעקבות דו"ח מבקר המדינה על מרכז ההשקעות, אמר אהוד אולמרט, כי איבד את אמונו בשופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, וביקש מהציבור להתעלם מממצאי המבקר בנוגע לחשדות נגדו בתחום טוהר המידות. מה יאמר היום ראש הממשלה בעקבות פרסום דו"ח הוועדה לבדיקת מחדלי מלחמת לבנון השנייה? שהוא איבד את אמונו בשופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד ובפרופסורים והאלופים שלצדו? אילו לא היה אולמרט פוליטיקאי קטן, הוא היה הולך היום הביתה וחוסך לנו את עצרות המחאה ואת הראיונות עם מוטי אשכנזי.

גם אם סיעת קדימה תתייצב כאיש אחד לימינו - אולמרט חייב ללכת. אפילו תבלע מפלגת העבודה את צפרדע דו"ח וינוגרד וישראל ביתנו תחליט להתאבד פוליטית אתה ביחד - לאולמרט אסור להישאר בלשכת ראש הממשלה. הוא איבד את אמון הציבור - מכשיר, שבלעדיו שום מנהיג במשטר דמוקרטי אינו יכול למלא את תפקידו. על אחת כמה וכמה לא מנהיג הנדרש לקבל החלטות בעניינים של חיים ומוות. עם שלושה אחוזי תמיכה, עוד לפני פרסום הדו"ח, אי אפשר להוביל חיילים למלחמה. עם מפלגה וקואליציה שאינן מייצגות את רצון בוחריהן אי אפשר להוציא את ישראל מהשטחים תמורת שלום עם חברות הליגה הערבית.

אולמרט צריך ללכת, אף שהתפקוד הלקוי שלו בעימות בצפון לא היה גרוע יותר מתפקודם של ראשי ממשלה אחרים: מלחמת לבנון השנייה נמשכה חמישה שבועות ונהרגו בה 163 ישראלים. לעומת זאת, מלחמת לבנון הראשונה, בהנהגתו של מנחם בגין, הסתיימה כעבור 18 שנה והיו בה 1,216 קורבנות. אהוד ברק ברח מהדרום הפרוע בלא החלטה של מועצת הביטחון להכניס לשם את צבא לבנון בלוויית כוח בינלאומי. אריאל שרון העלים עין במשך חמש שנים מהתחמשות חיזבאללה בטילים שבכוחם לאיים על חיפה וחדרה. אילו מונתה ועדת חקירה לבדיקת התנהלות ממשלות ישראל בזירת האינתיפאדה, שבשש שנים וחצי נהרגו בה יותר מ-1,100 ישראלים - אולמרט לא היה הכוכב הראשי של הדו"ח.

הליקויים שהתגלו במלחמת לבנון הראשונה והשנייה ובתקופה שביניהן מזכירים במידה מפחידה את מחדלי מלחמת יום הכיפורים. אופן קבלת ההחלטות ביחס לאיתותי השלום ואיומי המלחמה מצד סוריה, והמדיניות הרצויה לנוכח יוזמת השלום הערבית, ממחישים את הדברים שכתב פרופ' יחזקאל דרור, חבר ועדת וינוגרד, בספרו החדש: "העיקרון של ראייה ארוכת-טווח נוגד במידה רבה את תרבות הממשל בארץ, הנוטה ברוב התחומים לחשוב קדימה צעד אחד או שניים לכל היותר. גם ארצות אחרות מקדישות הרבה יותר מחשבה לתכנון השלבים הראשונים של תהליך מאשר לשלב הסיום".

זמן קצר לפי שהזדמן לו ללמוד מקרוב, שהדרג המדיני לא למד מאומה מלקחי מלחמות העבר, כתב חתן פרס ישראל למדעי המדינה, כי "העולם מלא דוגמאות היסטוריות ועכשוויות לכישלונות חרוצים הנובעים מכך. אולם ישראל לא יכולה להרשות לעצמה טמטום כזה. חשיבה המוגבלת לצעד אחד או שניים קדימה היא טעות חמורה מאוד. אסטרטגיה-רבתי צריכה לחשוב במושגים של תהליכים היסטוריים הנמשכים לעתיד הרחוק..."

חשוב להזכיר, כי תפקידה המרכזי של ועדת וינוגרד, כמו של ועדת אגרנט לחקר מחדלי מלחמת יום הכיפורים, או ועדת אור לחקירת אירועי אוקטובר 2000, הוא בראש ובראשונה לצמצם את הסכנה של הישנות הכישלונות והמחדלים של העימות הקודם. ההרגל הציבורי הנפסד להתמקד בגופם של מנהיגים שכשלו על חשבון העיסוק בגופם של עניינים מסיח את הדעת מהממצאים החשובים באמת ומההמלצות המהותיות של ועדות חקירה. יש לקוות, כי בלכתו הביתה יצווה אולמרט לדו"ח ועדת וינוגרד חיים ארוכים וטובים יותר מהדו"חות המתים של קודמותיה. תהיה זו תרומתו הצנועה למניעת המחדל של מלחמת לבנון השלישית.

אמנון מרנדה, 29.04.07 , YNETגם בימין וגם בשמאל נשמעו אמש (שבת) קריאות לראש הממשלה להתפטר מתפקידו, בעקבות הפרסום בחדשות ערוץ 10 לגבי מסקנות הדו"ח החלקי של ועדת וינוגרד שיפורסמו ביום ב'. ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי-מפד"ל): "אם חשיפת דו"ח הביניים מדויקת, עם ישראל מקבל אישור לכך שאין לו מנהיג. אולמרט פזיז, חסר שיקול דעת ואסור לו לקבל שום החלטה בענייני מדינת ישראל, למעט החלטה אחת - ללכת הביתה". יו"ר מרצ, ח"כ יוסי ביליין, השמיע דברים דומים. "אסור לאולמרט להישאר בתפקידו אפילו לא יום אחד נוסף.

אם לאחר פרסום מסקנות הוועדה - שהוא עצמו מינה לנוחותו - ישאר אולמרט על כסאו, יוביל אותו הציבור החוצה. גורל אולמרט יהיה כגורלם של גולדה וחבריהּ אחרי מלחמת יום הכיפורים. אולמרט יאלץ לפנות את מקומו למי שיהיה לו העוז להוביל מהלך מדיני". יו"ר המפד"ל ח"כ זבולון אורלב, מביט קדימה בממד האופרטיבי. לדבריו, אם אולמרט לא יתפטר מיד לאחר פרסום מסקנות דוח הביניים ביום ב', הוא עצמו יביא להצבעה בכנסת - עם פתיחת כנס הקיץ בשבוע השני של מאי - הצעת חוק שהגיש לפיזור הכנסת. "ועדת וינוגרד נתנה לראש הממשלה ולשר הביטחון ציון נכשל, ולכן עליהם להתפטר. הוועדה אמרה להם 'עד כאן'. לא יעלה על הדעת שראש הממשלה שנכשל בניהול המלחמה ימשיך להנהיג את המדינה".

ח"כ דני יתום, המועמד לראשות העבודה: "מהממצאים הראשונים שפורסמו ניתן להבין כי הממשלה - ובראשה ראש הממשלה, שר הביטחון ושרת החוץ - היתה חותמת גומי וגילתה רשלנות, חוסר אחריות וחוסר מקצועיות. מסיבה זו על כל הממשלה להתפטר. "כמי שמכיר היטב את התמונה המדינית והביטחונית מהתפקידים שמילאתי בעבר, אני יודע שניתן היה לפעול אחרת ולהביא לתוצאות טובות הרבה יותר. הציבור צריך להצביע בעבור מנהיגות חדשה, אחראית ואמיצה, שרואה בתפקיד שליחות ולא קריירה".ח"כ גלעד ארדן (ליכוד): "דו"ח הביניים של הוועדה רק מאשש את תובנת הציבור שאליה הגיע כל מי שחזה בניהול הכושל והמזעזע של מלחמת לבנון השנייה. כל יום נוסף שאולמרט יושב בכסא ראש הממשלה, מסכן את מדינת ישראל. איש משרי הממשלה ושותפיהם הקואליציונים שממשיכים לדבוק בכיסאותיהם לא ינוקה ממשפט הציבור על הישיבה בממשלה שגורמת נזק מדיני וביטחוני כבד למדינת ישראל".

ח"כ אפי איתם (איחוד לאומי-מפד"ל): "מסקנות הוועדה על הכישלון של אולמרט, פרץ וחלוץ מאמתות את תחושת הציבור כי הממשלה נכשלה ועליה ולהתפטר. אין צורך להמתין למסקנות הפורמליות וכפי שהציבור קבע, יש ללכת לבחירות חדשות בהקדם".

ההחלטה על היציאה למלחמה וההחלטות שהתקבלו בהמשך התקבלו במהירות וללא בחינה עמוקה של זירת המערכה. ראש הממשלה הוא האחראי על היציאה למלחמה ללא תוכנית שעובדה היטב. הוא אחראי לכך שהמטרות לא נקבעו בבהירות ובזהירות. כל אלה מצטרפים לכשל חמור הנוגע לאי הפעלת שיקול דעת, אחריות וזהירות". "אנו קובעים כי ההחלטות בתחילת המערכה (מהחלטת הממשלה לאשר תגובה רחבה בעקבות החטיפה ועד לנאום רה"מ בכנסת בו הוצגו הפעולה ויעדיה, נ"ח) ודרך קבלתן לקו בכשלים חמורים ביתר. עיקר האחריות מוטלת על רה"מ, על שר הביטחון ועל הרמטכ"ל הקודם.

לשלושתם היתה תרומה אישית מכרעת להחלטות אלו ולאופן קבלתן. עם זאת, לאחריות לכשלים הללו, ובעיקר לתנאי הרקע היו גם שותפים רבים אחרים". לדברי וינוגרד, "ההחלטה להגיב בתגובה צבאית מיידית וחריפה לא התבססה על תוכנית מפורטת, שביסודה עיון מדוקדק במרכיבים של הזירה הלבנונית.

ניתן היה ללמוד ממאפיינים אלו כי היכולת להשיג הישגים היתה מוגבלת וכי תגובה צבאית תביא לפגיעה בעורף שלא הוכן כנדרש". "לא נשקלה כל קשת האפשרויות המלאה, לרבות השאלה אם נכון להמשיך במדיניות ההבלגה או לשלב צעדים מדיניים עם צעדים צבאיים, או היערכות צבאית ללא צעדים צבאיים מדיניים, על מנת לשמור בידי ישראל את מלוא אפשרויות התגובה. בכך היתה חולשה בחשיבה האסטרטגית".

על רה"מ מוטלת האחריות העליונה והכוללת לדברי וינוגרד, "על ראש הממשלה מוטלת האחריות העליונה והכוללת על החלטות ממשלתו ופעולת הצבא. אחריותו נובעת הן מתפקידו והן מהתנהלותו, שהרי הוא שיזם והוביל בפועל את ההחלטות, גיבש את עמדתו בלי מחשבה שנייה, בלי חלופות ובלי דרישה לחלופות. הוא פעל כך ללא היוועצות מסודרת עם אחרים, למרות חוסר ניסיונו בעניינים אלו ובלי לבחון ספקות שהועלו כבר לפני ההחלטה הראשונה".

 "רה"מ אחראי לכך שהמטרות לא נקבעו בבהירות ובזהירות וכי לא נבחן היחס בין היעדים למהלכים שננקטו להשגתם. היתה לו תרומה אישית לייעדם השאפתניים. הוא לא עידכן את תוכניתו גם לאחר שהתברר כי הנחות היסוד אינן מעשיות ואינן מתממשות. כל אלו מצטרפים לכשל חמור הנוגע להפעלת שיקול דעת אחריות וזהירות".

 ברמה המדינית-ביטחונית-אסטרטגית - היעדרה של תפיסת ביטחון מעודכנת היתה באחריות ממשלות ישראל כולן. "תרומה לכשלים היתה גם בחולשת עבודת המטה בנושאים המדיניים ביטחוניים. זה היה המצב גם אצל ראשי הממשלה לשעבר שלא עמדו על שיפורן במשך השנים. ההנהגה הנוכחית לא פעלה כדי לפצות על החוסר הזה. מליאת הממשלה לא מילאה את תפקידה לא ביררה ולא תבעה לספק מענה לשאלות ולספקות ונתנה יד לתגובה מיידית שלא נבדקה לעומקה, מתוך הסתמכות יתר לא מוצדקת על מקבלי ההחלטות". לדבריו, "צה"ל לא היה מוכן למלחמה, בין השאר כי בחלק מהדרג המדיני והצבאי התגבשה המחשבה כי עידן המלחמה עבר.

היו שסברו כי לישראל יש את הכלים המתאימים על מנת להשיב למי שיאיים עליה. רווחה ההנחה כי ישראל עצמה לא תצא עוד למלחמה יזומה וכי אתגרי כוחות היבשה יהיו סכסוכים בעצימות נמוכה. על פי ניתוח כזה, לא היה צורך להתכונן למלחמה ולא היה צורך לעדכן את תפישת הביטחון של ישראל".

   01.05.07 מאת מזל מועלם, עמירם ברקת ושירות הארץ